"דוד עשה לי רק טוב!"
עודד מנשה מראיין את ירון כפכפי
 

לרגל פתיחת האתר המחודש עודד מנשה מראיין את ירון כפכפי. בכל השאלות שתמיד רצה לדעת אבל התבייש לשאול...

 

 

 

 

 

 

- שלום ירון, כשאומרים את השם שלך "ירון כפכפי" זה נשמע כאילו אתה כבר שנים כאן... מה אתה מהדור שהקים את המדינה?
- לא צריך להגזים, נולדתי אחרי מלחמת ששת הימים בתאריך 25.12.1967. בתל-אביב. אני חושב שנכנסתי לתודעה בשנת 1992 כשעלה המחזמר "דוד" בפעם הראשונה.

- נולדת בדיוק בחג המולד יחד עם ישו...
- וגם עם אנואר סאדאת, אנני לנוקס ויהודה פוליקר...

- ומה זה השם הזה, כפכפי, זה כינוי או שזה באמת?
- זה עיברות שהשתבש... השם האמיתי הוא "כָּפְ-כַּפּי" עם דגש בפ"ה השנייה... כלומר הכף  שלי. (כף האוכל שלי) אפשר לומר שזה ניסיון לתרגם לעברית את הביטוי האנגלי "כוס התה שלי".

- אז אין שום קשר לכפכפים?
- לא. עד כמה שידוע לי לנעלי החוף בכלל קוראים קבקבים. אבל זה שיבוש שהשתרש...

- טוב, בוא ניגש לעניין, מחזמר זה בערך "שמך האמצעי", איך אתה מסביר את האהבה הזאת שלך לתיאטרון ולמחזות זמר?
- את הקשר שלי למחזות זמר אני חייב לאמא שלי, עליזה כפכפי. עוד לפני שנולדתי היא השתתפה במחזות הזמר הגדולים שהפיק גיורא גודיק בארץ. הכל התחיל כשגיליתי בתור ילד את תקליט המחזמר "המלך ואני" בביצוע הישראלי הבלתי נשכח של אריק לביא ורבקה רז. התחלתי "לחרוש" את התקליט - אני חושב שמשם למדתי לתזמר בסגנון המחזמר...

 

 

ירון ועליזה כפכפי (1973)

 

- שמעתי שבתחילת דרכך חלמת להיות שחקן?
- בהחלט. עליתי בפעם ראשונה בחיי על במה באופרה הישראלית הראשונה (בהנהלת אדיס דה פיליפ) האופרה היתה בניין תיאטרון ישן ברחוב אלנבי 1. איפה שהיום מגדל האופרה. אמא שלי היתה זמרת בלהקה הקבועה, והיא הציעה לי להצטרף אל מקהלת הילדים באופרות "כרמן", "הנזל וגרטל" ו"אותלו". הסתובבתי הרבה מאחורי הקלעים ובתזמורת... זה כנראה השפיע עלי... למרות שכל זה קרה בסוף שנות השבעים, התיאטרון היה ישן מאוד עם טכנולוגיה וציוד של שנות הארבעים בערך - אפשר לומר שהצלחתי לחוות אווירה אותנטית של תיאטרון מתקופת "סינימה פרדיסו"...

 
 

ירון (1977)

 

- מה קרה אחר-כך?
- בכתה ח' בתיכון אליאנס ברמת-אביב, הצטרפתי לחוג הדרמה של משה בן-סימון. שם הכרתי את נועה ארד (היום ברנר) ומאותו הרגע היינו "בלתי נפרדים". בכתה י' התקבלנו ללהקת "צעירי תל-אביב". זו היתה הפעם הראשונה שלמדתי איך עושים
show. המורה שלי היה שוקי וגנר, במאי הלהקה. בלהקה הופעתי עד הגיוס עם שתי תוכניות, המחזמר "י'א 2", והתוכנית "קם בשבע". בלהקה הכרתי את אורי בנאי, דורון אורן, דנה מודן ואת טל עציוני שהתפרסמה מאוחר יותר בשם טל גורדון.

- ירון, אני הכרתי אותך בחוג לדרמה של בית הספר, למרות שאני צעיר ממך, יצא לנו להופיע יחד בהפקה אחת של קטעים מתוך הצגות של מולייר. אתה שחקת את החולה המדומה...
- כן, אתה היית המשרת שלי, לא?
- נכון. אני זוכר שהיו ניגשים אלי בסוף ההצגה ואומרים לי, "עודד, כפכפי היה מצויין!". כולם אמרו שאתה תהיה שחקן גדול - למה עזבת את המשחק?
- קודם כל תודה, עודד, אני אוהב שאתה מספר את הסיפור הזה... לשחק תמיד היה לי קל. רציתי אתגר יותר גדול. אבל זה קרה רק אחרי הצבא. אתה לא שואל אותי על הצבא?

- נכון, איפה שרתת בצבא?
- בבסיס שאתה שרתת, בית הצנחן ברמת-גן. בשנות השמונים הלהקות יצאו להופעות משם. אני שרתתי בלהקת פיקוד הדרום. את הלהקה הקים אורי פסטר, ואת התוכנית הראשונה ביים מאיר סוויסה. בלהקה שרתו איתי חיה סמיר, איל בוחבוט, רמה מסינגר, עינת ארליך, יוסי מאיר, ניצן זיצר ונועה ארד.

>> להמשך הראיון

>> קורות חיים של ירון כפכפי